מלכה נ' איילון חברה לביטוח בע"מ

החלטה

1. בפניי בקשת הנתבעת לפסילת שני מסמכים שהוגשו על ידי התובעת, ערוכים וחתומים בידי ד"ר רם כהן וד"ר יעקב מונסרסקי [להלן – המסמכים הנוספים].

הרקע העובדתי

2. התובעת הגישה נגד הנתבעת תובענה בגין נזקים שנגרמו לה עקב תאונת דרכים שארעה ביום 23.10.12.

3. יחד עם הגשת התביעה, הגישה התובעת בקשה למינוי מומחים רפואיים [להלן – בקשת המינוי]. משהובא התיק בפניי, לאחר הגשת כתב הגנה, הוריתי על מינוי מומחה רפואי בתחום האורטופדי.

4. לאחר הגשת כתב התביעה ובקשתה למינוי מומחה רפואי, הגישה התובעת, ביום 31.10.13, לתיק ביהמ"ש ולנתבעת מסמכים רפואיים נוספים, כתמיכה לבקשת המינוי.

טענות הצדדים

5. הנתבעת הגישה ביום 11.11.13 את התנגדותה למסמכים הנוספים, וטענה כי המדובר בחוות דעת מוסוות, ובתיעוד מוזמן שהוכן כל כולו לצרכי המשפט ולצרכי בקשת המינוי. לשיטתה, המסמכים הנוספים לא נערכו במהלך השוטף והרגיל של רישום טיפול רפואי, ולפיכך יש להורות כי המדובר במסמכים פסולים, שאין להציגם בפני המומחה הרפואי, ככל שימונה.

6. התובעת הגישה ביום 22.11.13 את תשובתה להתנגדות הנתבעת, וטענה כי המדובר במסמכים שנערכו בזמן אמת, על ידי רופאי קופת החולים שטיפלו בתובעת לאחר התאונה ובזיקה ישירה אליה, וכי הרופאים שערכו את המסמכים הנוספים מהווים גורמים בלתי תלויים. עוד הוסיפה, כי המדובר במידע אובייקטיבי ובעל משמעות רבה לגבי מצבה הרפואי של התובעת, שיש להביאו בפני המומחה הרפואי.

דיון והכרעה

7. הוראת הדין שעל פיה יש לבחון את הלגיטימיות שבהצגת המסמכים שבמחלוקת למומחה היא תקנה 8 לתקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים), תשמ"ז -1986, (להלן: תקנות המומחים) הקובעת, כי למומחה יומצאו "... כל המסמכים בדבר הטיפול הרפואי שניתן לו ובדבר הבדיקות שנבדק לצורך אותו טיפול, הנוגעים לעניין שבמחלוקת, ובלבד שלא יגיש למומחה חוות דעת רפואית." קיימת פסיקה נרחבת שעסקה בפרשנות הוראה זו שנקודת המוצא היא שההוראה מבטאת "איזון" בין הרצון להניח לפני המומחה תשתית עובדתית מלאה כדי שיוכל לתן חוות דעת רצינית ומקצועית, לבין השאיפה לשמור על אובייקטיביות של המומחה ועל עצמאות שיקול דעתו (רע"א 5270/09 פרז נ' תורג'מן (22.2.10); רע"א 3528/12 פלוני נ' הפניקס הישראלי חברה לביטוח (פסקה 10 לפסק הדין, 16.7.12).

9. הלכה פסוקה היא כי את המונח "טיפול רפואי" יש לפרש פירוש מרחיב הכולל גם טיפולים אחרים לגופו או בנפשו של הנפגע לרבות טיפול שיקומי, ואין לפרשו במובן הצר, ככולל רק טיפולים רפואיים במובנם "הקלאסי". הגישה המקובלת בשנים האחרונות היא שהתהליך של החזרתו של נפגע למצבו ולתפקודו לפני הפגיעה אינו כולל רק טיפול בפציעותיו הגופניות, אלא הוא כולל גם מסכת מקיפה של טיפולים מסוגים שונים, כגון: טיפולים פיזיותראפיים, טיפולים פסיכולוגיים ואחרים (רע"א 2339/96 "אררט" חברה לביטוח בע"מ נ' דלל ,פ"ד נ (4)529, 531 (1996).

10. ברע"א 3007/12 פלונית נ' הראל חברה לביטוח (פסקה 10 לפסק הדין, 30.5.12) נקבע:-

"...אין להרחיב את משמעות המונח "חוות דעת" אל מעבר למסמכים שמתקיימים בהם סממנים מובהקים של חוות דעת, כגון: הערכת שיעור הנכות הצמיתה, הערכת סיכויי ההחלמה או ההחמרה בעתיד"

ור' גם רע"א 3528/12 פלוני נ' הפניקס הישראלי חברה לביטוח, (פסקה 12 לפסק הדין, 16.7.12).

11. כמו כן, נקבע כי קיימת חזקה בעלת משקל כי "ניתן לסמוך על המומחה המקצועי והמנוסה, זרועו הארוכה של בית המשפט, שידע להפריד את המוץ מן התבן, ולשמור על עצמאות שיקול דעתו והתרשמותו גם אל מול מקצת חוות דעת" (רע"א 5270/09 פרז נ' תורג'מן (22.2.10); ור' 3528/12 פלוני נ' הפניקס הישראלי חברה לביטוח, (16.7.12).

12. במקרה דנן, שני המסמכים הנוספים שפסילתם נתבקשה אינם מכילים סממנים מובהקים של חוות דעת, כגון: הערכת שיעור הנכות הצמיתה, הערכת סיכויי ההחלמה או ההחמרה בעתיד, ולמעלה מכך – המסמכים ניתנו על ידי הרופאים שטיפלו בתובעת בקופת החולים. לפיכך, אין מקום לפסול אותם ויש לסמוך על שיקול דעתם של המומחים הרפואיים שמונו שידעו לתת להם את המשקל הנכון.

13. לאור כל האמור לעיל, הבקשה לפסילת מסמכים נדחית.

הוצאות

14. בשלב זה, אין צו להוצאות.